טרבלסי חיים נ' שרות חקלאי צדוק בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש תביעתו זו שעניינה שכר עבודתו בחודש ספטמבר 2009.

2.הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי התובע אכן עבד בין התאריכים שציין בחודש ספטמבר ואולם בתקופת עבודתו הקצרה הספיק לגרום נזקים משהיה מעורב בשתי תאונות דרכים ולפיכך קיזזה משכרו את מלוא עלות הנזקים כך שלא נותרה חייבת לו דבר.

3.משהמחלוקת בין הצדדים לא נפתרה בהליך גישור בבית הדין, נקבע התיק לשמיעת הוכחות בפני במסגרתו העידו התובע עצמו וקצין הבטיחות והתעבורה של הנתבעת וכן אשת התובע. לאחר שהתרשמתי מהעדים כפי שהופיעו ונחקרו בפני ועיינתי בכל מסמכי התיק לרבות המוצגים שהוגשו, להלן החלטתי:

לא היתה למעשה כל מחלוקת בין הצדדים כי התובע עבד רק בחודש ספטמבר 2009 ובין התאריכים 2.9.09 עד 25.9.09 .

4.באשר לשכר - התובע אמנם טען כי שכרו אמור להיות מחושב לפי תעריף 300 ₪ ליום – סכום שנקבע על ידו לפי אומדן כדבריו ואילו נציג הנתבעת מסר כי השכר כפי שמשולם לכל הנהגים בחברה לרבות התובע הינו מרכיב שכר יסוד בסך 3,800 ₪ וכן מרכיב פרמיות התלוי בהספק הנהג.

5.לא הוצגה בפני כל ראיה כי התובע אכן היה זכאי לתשלום לפי חישוב אחר מזה שנמסר ע"י הנתבעת, וממילא אין ביה"ד קובע שכר עפ"י אומדן, ומכל מקום תלוש השכר שהוגש לתיק ע"י הנתבעת נ/8 מהווה הודאת בעל דין לגבי הסכום שהגיע לו בהתאם לנתוניה. בהעדר הרמת נטל ע"י התובע כי היה כל סיכום אחר לגביו, אני קובעת כי זהו השכר שהגיע לו בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת, היינו סך 4,320 ₪ נטו.

6.בהקשר זה יאמר עוד, כי לא הוכח בפני כי התובע עבד בפועל שעות נוספות ואין בעדות אשת התובע היכולה רק למסור על מועד יציאתו של בעלה מהבית וחזרתו, אך לא עבדה עמו ולא יכלה למסור דבר מידיעתה האישית לגבי נוכחותו בעבודה בפועל – כדי להעלות או להוריד לענין זה.

7.עיקר העדויות והחקירות הנגדיות התמקדו בנושא הנזקים שנגרמו ע"י התובע בעת שנהג ברכב שהנתבעת העמידה לרשותו.

אין חולק – מאחר והתובע עצמו אישר זאת בעדותו וחקירתו הנגדית ואף בנספח לכתב תביעתו – כי הוא היה מעורב בשתי תאונות.

יחד עם זאת, לא ניתן לקזז משכרו של התובע את הנזקים באופן שהדבר נעשה ע"י הנתבעת. קיזוז משכר עבודה בהתאם לסע' 25 (ב) לחוק הגנת השכר ניתן לבצע אך ורק לגבי סכום קצוב.

כמובן שבאפשרותו של מעסיק להגיש תביעה כנגד עובדו במידה ומבקש לתבוע נזקים שנגרמו על ידו ואולם לא ניתן לעשות זאת על דרך קיזוז משברור כי אין מדובר בסכום קצוב וידוע מראש.

הנתבעת יכלה להגיש תביעה שכנגד במסגרת תיק זה, אך משבחרה שלא לעשות כן – לא ניתן במסגרת הליך זה לקזז הנזקים שנטענו על ידה.

8.במסגרת הסכם העבודה שנעשה עם התובע והוגש לתיק ת/1 שהתובע אישר כי חתום עליו, אמנם מצוין נושא השתתפות עצמית שניתן לקזז משכר העובד וזאת בסע' 7.6 להסכם.

אולם גם שם לא צוין סכום קצוב מוגדר אלא המילים "עד לסכום של 500 $".

עם זאת, משהתובע עצמו הן בנספח לתביעתו והן בעדותו בפני טען כי נאמר לו כי יהיה חייב בהשתתפות עצמית בסך 1,000 ₪, ואישר כי גרם לשתי תאונות, ואף הוא מצא לנכון לנכות 2,000 ₪ מהסכום המגיע לו לטענתו מהנתבעת – הרי שיש בסכום זה משום הודאת בעל דין לגבי סכום זה.

9.אשר על כן, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע שכר עבודתו בגין חודש ספטמבר 2009 בסך 4,320 ₪ נטו בניכוי 2,000 ₪ השתתפות עצמית כך שעל הנתבעת להוסיף ולשלם לו סך 4,320 ₪ נטו כיתרת שכר עבודתו.

בנסיבות הענין משאמנם הנתבעת עשתה דין לעצמה בקזזה תחילה מלוא השכר ואולם משמדובר במחלוקת של ממש ו/או טעות כנה, הרי שאין מקום להוסיף ולפסוק פיצוי הלנת שכר והסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית בלבד מהמועד שנועד לתשלום – 1.10.09 ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לביה"ד הארצי בי-ם תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.